החלטה בתיק בר"ע 8793-03-13

השופטת יעל אנגלברג שהם

1.         בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 18.2.13, שבה נדחתה בקשת המבקש לבטל את החלטת המשיבה להשעותו מעבודתו אצלה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור אריה שימרון ורוני נין-נון; פ"ה 8106-02-13).

עיקרי העובדות

2.         המשיבה היא חברה ממשלתית המפעילה את נמל חיפה (להלן - " הנמל") והמבקש עובד בשירותה שנים ארוכות. על יחסי הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד מיום 14.11.01 (להלן - " ההסכם הקיבוצי"). כך תואר תפקידו הנוכחי של המבקש בהחלטת בית הדין קמא -

" המבקש עובד בנמל חיפה מזה כ-25 שנים, הוא נחשב 'כעובד מייסד'... והיום הוא משמש בחברת הנמל כאחראי על הניקיון ברציפי הנמל ובעגורנים שם והוא גם מבצע, לעיתים, עבודות הכרוכות בהפעלת ציוד מכאני כבד בפועל (עגורנים, מלגזות וכיוצ"ב). בעבר היה המבקש יו"ר ועד עובדי הציוד המכני בחברת הנמל... המבקש הוא מפקח ניקיון בחברה ואחראי על ניקיון הרציפים והמנופים. זאת, תוך שהוא מנהל את צוותי הניקיון, בא במגע עם ספקים חיצוניים, מטפס על עגורנים וכלים כבדים, לצורך ביקורת, ומאשר דרישות נתונים על בסיסם משולם לקבלנים (בהיקף של מיליוני ש"ח בשנה). בנוסף, המבקש הוא בעל הסמכה להפעלת ציוד מכאני כבד והוא אף עוסק בהפעלת ציוד מכאני כבד, בשילוב עם תפקידו כמנהל. במסגרת זו, המבקש מבצע, מעת לעת, משמרות עבודה בסקטור ציוד מכאני, בתפקידים הכרוכים בהפעלה של ציוד מכאני כבד ומסוכן במהלך אותן משמרות..." (סעיפים 9-10 להחלטה).

3.         ביום 6.12.12, במהלך ביקורת פתע שערך המכס בנמל (להלן - " הפשיטה"), נתפס המבקש, בזמן עבודתו במשיבה ובחצריה, כשבחזקתו חומר החשוד כסם מסוכן, לצריכה עצמית. בעקבות זאת נפתחה כנגד המבקש חקירה במשטרת ישראל (להלן - " החקירה", " תיק החקירה").

4.         בעקבות ממצאי הפשיטה זומן המבקש לשימוע לבחינת השעייתו מהעבודה. ישיבת השימוע נדחתה מספר פעמים בשל שהות המבקש בחופשת מחלה ובסופו של דבר התקיימה ביום 16.1.13 (להלן - " ישיבת השימוע" או " השימוע"). במהלך ישיבת השימוע טען המבקש באמצעות בא כוחו כי המשטרה החליטה לסגור את תיק החקירה נגדו עוד ביום 9.12.12. ואולם, המבקש סירב להציג כל אסמכתא לעניין זה וטען כי דרישת המשיבה ממנו למסור לה פרטים בעניין חקירתו במשטרה אינה חוקית.

ייאמר כבר עתה, כי כעולה מהחלטת בית הדין קמא, רק במסגרת הדיון בבקשתו הדחופה של המבקש (כפי שיפורט להלן), הסכים בא כוחו להציג מסמך מטעם משטרת ישראל, ובו כביכול הודעה למבקש על סיום חקירה נגדו, אלא שבמסמך זה הושחרו מספר פרטים מזהים כך שלמעשה לא ניתן לדעת באיזו חקירה מדובר.

5.         ביום 17.1.13 נמסרה למבקש החלטת המשיבה להשעותו מעבודתו אצלה ואליה צורף פרוטוקול השימוע. בהחלטה נאמר, בין היתר, כך -

" לאחר שמיעת הדברים בשימוע... החליטה החברה להשעות אותך מעבודתך עד לגמר הליכי הבירור המשמעתי בעניינך. החלטת החברה התקבלה, בין השאר, מהנימוקים הבאים...

במסגרת הפשיטה, נמצא בחזקתך - במהלך העבודה ובשטח החברה - חומר החשוד כסם מסוכן...

על פי הידוע לחברה... במהלך חקירתך הודית כי מדובר בסמים המיועדים לשימושך האישי. בשימוע לא הכחשת דברים אלה וסירבת למסור כל מידע או גרסה ביחס לדברים אלה.

טענתך בשימוע הייתה כי המשטרה החליטה לסגור את תיק החקירה נגדך אולם סירבת למסור כל פרט בעניין זה...

במישור של יחסי העבודה, עבירת סמים על ידי עובד - קל וחומר, במהלך העבודה ובמקום העבודה - מהווה עבירת משמעת מהחמורות ביותר והפרה של החובות הבסיסיות ביותר של כל עובד כלפי מעסיקו. זאת, בוודאי בחברה ממשלתית ובוודאי על ידי עובד בתפקידך ובמעמדך... כך גם עולה מההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים...

לחברה סמכות וזכות להשעותך מהעבודה... ובכלל זה נוכח חשד לביצוע עבירה פלילית... זאת בנוסף לכך שחובת החברה לדאוג לסביבת עבודה ראויה, בטוחה והוגנת וחובתה לוודא כי עובדיה אינם מבצעים עבירות פליליות לרבות עבירות סמים...

טענתך כביכול כי לחברה אסור לבקש ממך פרטים על חקירת המשטרה... מדובר בטענה שגויה...

לאור האמור החברה תזמן אותך לבירור משמעתי במסגרתו תבקש להשית עליך עונש חמור בהתאם... מטעמים מובנים, לא יתקיים בירור משמעתי במקביל לחקירת משטרה...

למען ייעול הדברים, ובוודאי לאור טענתך (אותה אתה מסרב לתמוך באישור רשמי) כי החקירה המשטרתית הסתיימה כביכול - הנך מתבקש שוב להמציא לחברה אישור בדבר החלטת המשטרה בעניינך (סמוך לאחר שתסתיים, ככל שטרם הסתיימה)...

תוקפה של החלטה זו החל מיום 9.1.2013..." (נספח ג' לבקשת רשות הערעור; להלן - " החלטת ההשעיה").